התקפי נשימה משפיעים. התקפי עצירת נשימה - גורמים, טיפול

תוכן עניינים:

התקפי נשימה משפיעים. התקפי עצירת נשימה - גורמים, טיפול
התקפי נשימה משפיעים. התקפי עצירת נשימה - גורמים, טיפול
Anonim

התקפי נשימה אפקטיביים (ARP) הם עצירות פתאומיות בנשימה המתרחשות בשיא ההשראה בזמן שבו הילד מכה, נבהל או בוכה. יחד עם זאת, התינוק עלול להחוויר או אפילו לכחול, מה שכמובן מפחיד מאוד את הוריו, שאינם יודעים מה עובר עליו ואיך לעזור לו.

במאמר זה נתעכב על בעיה זו בפירוט, תוך התחשבות בו-זמנית בגורמים לפרוקסיזם הנקרא, ובשיטות הטיפול בו.

מה זה ARP

התקפי נשימתיים אפקטיביים, מנקודת מבטם של רופאים, הם הביטוי המוקדם ביותר של התעלפות או התקפים היסטריים.

התקפי נשימה רגשיים
התקפי נשימה רגשיים

כדי להבין טוב יותר מה בדיוק קורה עם התינוק שלך, תחילה עליך לפענח את שם הקונספט שאנו שוקלים. המילה "אפקט" מציינת רגש חזק מאוד בלתי נשלט, וכל מה שקשור למושג "נשימה" קשור לאיברי הנשימה. משמעות הדבר היא כי ARP הוא הפרה של תהליך הנשימה, בשילוב בדרך כלשהי עם הספירה הרגשית של הילד. וכפי שהוכיחו חוקרים, ילדים נרגשים, מפונקים וקפריזיים רגישים להם יותר.

התקפי הנשימה הרגשיים הראשונים מתחילים, ככלל, לאחר שישה חודשים מגיל התינוק ונמשכים עד 4-6 שנים בערך.

אגב, ברצוני להסב את תשומת לבם של ההורים שעצירת נשימתם בילדים מתרחשת באופן לא רצוני ולא בכוונה, למרות שמבחוץ הכל נראה כאילו התינוק מעמיד פנים. הפרוקסיזם המתואר הוא דווקא ביטוי של רפלקס פתולוגי המופעל בזמן בכי, ברגע בו התינוק נושף את רוב האוויר מהריאות בבת אחת.

איך נראה הרגע של עצירת נשימתו של תינוק בוכה

פרוקסיזם נשימתי רגשי מתרחש לרוב בתקופה שבה הילד בוכה הרבה. כביכול, בשיא התמרמרותו על המצב הנוכחי.

התקפי נשימה רגשיים אצל ילד
התקפי נשימה רגשיים אצל ילד

במהלך ביטוי כה רועש של רגשות, הילד עלול להירגע פתאום בפתאומיות, ובפתיחת פיו, לא להוציא קול. יחד עם זאת, הנשימה יכולה להיפסק למשך 30-45 שניות, פניו של התינוק מחווירות או הופכות לכחולות, בהתאם לנסיבות, ובזמן זה ההורים עצמם מוכנים לאבד את ההכרה.

אגב, זה תלוי איך התינוק נראה בזמן הבכי, ותלוי באיזה סוג של התקף אתה מבחין. הם מחולקים על תנאי למה שנקרא "חיוור" ו"כחול".

סוגי התקפות עוצרות נשימה

התקפים רגשיים-נשימתיים "חיוורים" אצל ילד מתרחשים כתגובת כאב בזמן נפילה, חבורה, זריקה, בעוד שלפעמים התינוק אפילו לא מספיק לבכות. בשלב זה, ייתכן שלילד אין דופק, וסוג זה של התקף דומה להתעלפות אצל מבוגרים. אגב, לעיתים קרובות מצב כזה בעתיד וזורם להתעלפות.

והתקפות ה"כחולות" הן ה"נקודה העליונה" של הבעת כעס, זעם וחוסר שביעות רצון. אצל תינוקות מתפתחים הפרוקסיזמים ברוב המקרים לפי סוג זה. אם אי אפשר להשיג את מה שנדרש או להשיג את הרצוי, הילד מתחיל לצרוח ולבכות. בזמן שהוא שואף, נשימתו הרדודה אך העמוקה נעצרת ופניו הופכות לכחול קלות.

לרוב, המצב מתנרמל מעצמו, אך לפעמים התינוק עלול לחוות מתח שרירי טוניק או להיפך, ירידה בטונוס.כלפי חוץ זה מתבטא בכך שהילד נמתח פתאום ומתעקם או הולך צלוע, מה שאגב, גם לא מחזיק מעמד זמן רב ועובר מעצמו.

הפרוקסיזם נשימתי רגשי
הפרוקסיזם נשימתי רגשי

האם התקפים מסוכנים לילד

יש להזהיר מיד הורים מודאגים שהפרוקסיזמים המתוארים אינם מהווים סכנה רצינית לבריאותו ולחייו של תינוק בוכה.

התקשר לאמבולנס רק אם נשימתו של הילד נעצרה למשך יותר מדקה. וכדאי להתייעץ עם רופא עם התקפים תכופים (יותר מפעם בשבוע), כמו גם במקרים שבהם הם משתנים: הם מתחילים אחרת, הם מסתיימים אחרת, או אם מתגלים תסמינים חריגים בזמן ההתקף.

אם אתה מבחין בהתקפים רגשיים-נשימתיים אצל ילד, העיקר לא להיות עצבני, נסו לעזור לו להחזיר את הנשימה על ידי טפיחה עדינה על לחייו, נשיפה על פניו, התיזת מים או דגדוג שלו. גוּף.בדרך כלל זה מצליח והתינוק מתחיל לנשום כרגיל. לאחר ההתקף, חבקו את התינוק, עודדו והמשיכו לעשות את עבודתכם מבלי להראות דאגה.

לילד יש התקפים: גורם

אם עצירת הנשימה במהלך התקף נמשכת יותר מ-60 שניות, הילד עלול לאבד את הכרתו ולצלוע. התקף כזה ברפואה מסווג כאטוני לא אפילפטי. מצב זה נגרם מחוסר חמצן במוח, ואגב, מתרחש כתגובת הגנה להיפוקסיה (הרי במצב לא מודע המוח דורש הרבה פחות חמצן).

עוויתות גורמות
עוויתות גורמות

פרוקסיזם נוסף הופך להתקף טוניק שאינו אפילפטי. אצל ילד ברגע זה, הגוף מתקשה, נמתח או מתעקם. אם ההיפוקסיה לא פסקה, אז עלולים להתפתח עוויתות קלוניות - עוויתות של הידיים, הרגליים וכל גופו של התינוק.

עצירת הנשימה גורמת להצטברות של פחמן דו חמצני בגוף (מה שנקרא מצב של היפרקפניה), אשר מוחלף בהסרת רפלקס של עווית של שרירי הגרון, שממנו הילד נושם. וחוזר להכרה.

התקפי העווית הרגשיים-נשימתיים, שהגורמים להם שקלנו, מסתיימים בדרך כלל בשינה עמוקה הנמשכת 1-2 שעות.

האם אני צריך לראות רופא?

ככלל, להתקפים הללו אין השלכות חמורות, אך עם זאת, אם מתרחשים עוויתות עוויתות ברגע שהילד מתחיל לבכות, כדאי לפנות לייעוץ מנוירולוג מנוסה, שכן הם עשויים גם להיות כמה מחלות של מערכת העצבים ההיקפית.

התגלגלות, המלווה בעוויתות, עשויה להיות קשה לאבחון, מכיוון שהם מתבלבלים בקלות עם התקפים אפילפטיים. ודרך אגב, באחוז קטן מהילדים, מצב כזה במהלך ARP מתפתח מאוחר יותר להתקפי אפילפסיה.

עוויתות נשימתיות משפיעות וההבדל שלהם מהתקפים אפילפטיים

כדי לדעת בוודאות שההתקפים של ילדך אינם סימן להתפתחות אפילפסיה, עליך להיות מודע להבדלים ביניהם.

  • ARP נוטה להיות תכוף יותר כאשר הילד עייף, ובאפילפסיה, התקף יכול להתפתח בכל מצב.
  • התקפי אפילפסיה זהים. והפרוקסיזם הרגשי-נשימתי ממשיך אחרת, בהתאם לחומרת המצבים המעוררים אותו או לתחושת הכאב.
  • ARP מופיע בילדים בני לא יותר מ-5-6 שנים, בעוד אפילפסיה היא מחלה שאינה מזדקנת.
  • תרופות הרגעה ונוטרופיות פועלות היטב על ARP, ולא ניתן לעצור התקפים אפילפטיים עם תרופות הרגעה.
  • בנוסף, כאשר בודקים ילד עם ARP, תוצאות ה-EEG אינן מראות נוכחות של אפיאקטיביות.

ועם זאת אנו חוזרים: אם מתרחשים עוויתות במהלך התקף של עצירת נשימה, ההורים צריכים להראות את התינוק לרופא.

עוויתות נשימה רגשיות
עוויתות נשימה רגשיות

מה ההבדל בין ARP במחלות לב וכלי דם

כפי שהתברר, גם ההורים של 25% מהילדים עם ARP סבלו מהתקפים דומים. ובכל זאת, ברפואה המודרנית מאמינים שהגורם העיקרי לתופעה זו הוא נוכחות של מצבי לחץ מתמשכים במשפחה או הגנת יתר של הילד, שמובילים את התינוק לגרסה המתוארת של היסטריה בילדות.

למרות שיש לזכור שבחלק קטן מהחולים, הפרוקסיזם רגשי-נשימתי הוא אחד הביטויים של פתולוגיה קרדיווסקולרית נלווית. נכון, במקביל, יש לו גם מאפיינים ייחודיים:

  • עובר את המתקפה בפחות עוררות;
  • הציאנוזה של הפנים איתה בולטת יותר;
  • הילד מזיע;
  • עור הפנים מתאושש לאט יותר לאחר התקפה.

עם זאת, לילדים כאלה אין התקפים, רק בזמן מאמץ פיזי או בכי, הם מתחילים להזיע ולהחוויר, ובתחבורה או בחדר מחניק, ככלל, הם מרגישים רע. הם גם מאופיינים בעייפות מהירה ותרדמה. בנוכחות סימנים אלו, הילד ייבדק על ידי קרדיולוג.

מה לעשות אם לילדך יש התקפות עוצרות נשימה

בשל העובדה שהתסמונת האפקטיבית-נשימתית היא יותר ביטוי נוירוטי, עדיף להיפטר ממנה על ידי ויסות המצב הפסיכולוגי של התינוק.

הורים קודם כל צריכים לשים לב לאופן שבו הם בונים את מערכת היחסים שלהם עם הילד. האם הם דואגים לו יותר מדי, מפחדים מכל מצב שיכול להפר את שלוות הילד שלהם? או שאולי אין הבנה הדדית בין מבוגרים במשפחה? אז עדיף להתייעץ עם פסיכולוג.

בנוסף, לסדר ולרציונליות של המשטר שלהם יש חשיבות רבה עבור ילדים כאלה. לדברי E. O. Komarovsky, בהתחשב בהתקפים רגשיים-נשימתיים, תמיד קל יותר למנוע אותם מאשר לטפל בהם.

התקפי נשימה רגשיים Komarovsky
התקפי נשימה רגשיים Komarovsky

כמה טיפים למניעת התקפי גלגול חדשים

  1. הורים צריכים לתפוס את מצב הילד. אחרי הכל, כולם יודעים שילד נוטה יותר לבכות אם הוא רעב או עייף, כמו גם במצב שבו הוא לא יכול להתמודד עם כל משימה. נסו למתן או לעקוף את כל הגורמים לעיכוב נשימה ועוויתות: למשל, אם התינוק מתעצבן במהלך העומס להגיע לתינוקייה או לגן, כדאי שתקום מוקדם יותר כדי לעשות זאת לאט ומדוד.
  2. היה מודע לאופן שבו ילדים תופסים איסורים. נסו להשתמש במילה "לא" כמה שפחות.אבל זה בשום אופן לא אומר שמעכשיו הכל מותר לפירורים! פשוט שנה את הווקטור של הפעולה שלו. הילד ימלא יותר ברצון את ההצעה: "בוא נלך לשם!", מאשר הדרישה להפסיק מיד.
  3. הסבירו לילדכם מה קורה לו. אמור, "אני יודע שאתה כועס כי לא קיבלת את הצעצוע הזה." ומיד נבהיר שלמרות התסכול שלו, יש גבולות לגילוי הרגשות: "אתה מוטרד, אבל אתה לא צריך לצעוק בחנות."
  4. הסבר את ההשלכות של ביצוע פעולה זו: "אם אתה לא יודע איך לעצור את עצמך, נצטרך לשלוח אותך לחדר שלך."

גבולות ברורים של המותר, כמו גם סביבה רגועה במשפחה, יסייעו לתינוק להתמודד במהירות עם תחושת הפאניקה והבלבול שגרמו להתגלגלות.

טיפול תרופתי עבור ARP

אם לילדכם יש התקפי עצירת נשימה תכופים וחמורים, ניתן להפסיק אותם בעזרת תרופות, אך הדבר נעשה רק לפי הוראות רופא.

בדומה למחלות אחרות של מערכת העצבים האנושית, ARP מטופל באמצעות מגנים עצביים, תרופות הרגעה וויטמינים מקבוצת B. העדפה לרוב ניתנת ל-Pantogam, Pantocalcin, Glycine, Phenibut”, כמו גם חומצה גלוטמית. מהלך הטיפול נמשך כחודשיים.

תרופות הרגעה לילדים עדיף להחליף בחליטות של עשבי תיבול הרגעה או תמציות מוכנות של שורשי אם, שורשי אדמונית וכו'. אגב, המינונים מחושבים בהתאם לגיל התינוק (טיפה אחת לשנה של חַיִים). לדוגמה, אם ילד בן 4, אז הוא צריך לקחת 4 טיפות של תרופה שלוש פעמים ביום (הקורס הוא משבועיים עד חודש). גם אמבטיות עם תמצית מחטניים ומלח ים נותנות אפקט טוב.

גורמים להתקפי נשימה רגשיים
גורמים להתקפי נשימה רגשיים

אם קשה לעצור את ההתקפים אצל ילד, והם מלווים בעוויתות, שעל הגורמים להן שקלנו לעיל, אזי משתמשים בתרופות ההרגעה Atarax, Teraligen ו-Grandaxin בתהליך הטיפול.

מילה אחרונה

זכור שכל טיפול במקרה של תסמונת נשימה רגשית יכול להירשם רק על ידי נוירולוג שיבחר בנפרד את מינון התרופה. תרופה עצמית, כפי שוודאי הבנתם, עלולה להיות מסוכנת לבריאות התינוק שלכם.

אם אתם מתמודדים עם בעיה של עצירת נשימתכם בילדים, אל תיבהלו, כי הילד תמיד יוצא ממצב זה בעצמו, ללא השלכות, ו"צומח" בהדרגה מהפרוקסיזמים המתוארים.

כמו כל מחלות אנושיות, קל יותר למנוע ARP מאשר לטפל, אז שוב ברצוני להזכיר לכם את הצורך ביחס גמיש של הורים לרגשות של ילדם. השתדלו להימנע ממצבים שגורמים לגלגול, וברגע שבו הילד כבר על הקצה, דחו את הפעילויות החינוכיות לזמן שקט יותר.

זכור: הילד לא מסוגל להתמודד עם התקף זעם כזה בעצמו, הוא לא יכול להפסיק, וזה, אגב, מאוד מפחיד אותו. עזרו לו לשבור את מעגל הקסמים הזה.

דבר איתו במקום לצעוק, הפגינו סבלנות ואהבה מרבית, הסיחו את דעתכם, העבירו את תשומת הלב למשהו נעים, אך אל תיכנעו לניסיונות ברורים מצד התינוק לשלוט בכם בעזרת התקפים. אם אתה תופס את הקו הזה, סביר להניח שלא תזדקק לטיפול רפואי! בהצלחה ובריאות!

מוּמלָץ: